אדמה אגן - ברויס
נוסחת הברוויס מבוססת על גרגרים מסיסים (SG) ויכולת הדילול שלו נובעת מהמרכיב הפעיל מטמיטרון (15%). המרכיב האחר הנו סידן, חומר ההזנה העיקרי של תפוחים ואגסים, במיוחד בשלבי ההתפתחות הראשונים. המרכיב העיקרי משבש את המערכת הפוטוסינתטית במשך שבעה עד עשרה ימים לאחר היישום ומפחית את קצב העברת האלקטרונים עד לרמה של 40%. במהלך תקופת העקה האמורה מופחתת כמות הפחמימות שנוצרת, דבר הגורם להגדלה טבעית בנשירת הפרי. רמות הדילול תלויות בריכוז ובתנאים מסוימים הן עשויות להתגבר (עצים צעירים, הבדלים בין זנים, מזג אוויר מעונן). שיעורים גבוהים של ברוויס עלולים במקרים מסוימים להביא לנזק נראה לעין בעלווה, אם כי אין לכך השפעה על היבול או על האיכות. הנוסחה המיוחדת של שני החומרים ממזערת את הסיכון של רעילות לצמח. הברוויס פותח בשיתוף עם מומחים בעלי שם בתחום דילול פירות, מאירופה ומאזורים אחרים בעולם. במהלך שש שנים נערכו מעל 300 ניסויים ברחבי העולם במטרה להעריך את הביצועים של ברוויס בקרב מגוון רחב של זנים ותנאי גידול. הברוויס רשום כמותר לשימוש במטעי תפוח. טווח המינון ליישום הוא 0.12 עד 0.2 ק"ג/דונם ונדרשים לכל היותר שני יישומים בעונה. מומלץ לבצע את היישום הראשון בפרי בקוטר 6 עד 8 מ"מ ואת היישום השני בפרי בקוטר 10 עד 12 מ"מ.
מאחר שברוב השנים היקף החנטה עולה על עומס המטרה של הפרי, הדילול הופך לאמצעי עיבוד חיוני בידי המגדל לשמירה על תפוקה עקבית באיכות גבוהה וגודל פרי מיטבי. ניתן לבצע דילול פרי בארבעה שלבים שונים: במהלך הפריחה (1); בפירות צעירים אחרי שלב החנטה (2); זמן קצר לאחר הנשירה הטבעית של הפרי בחודש יוני (3); בפירות הנגועים או המעוותים לפני האסיף (4).
(1) דילול פרחים: להפחתת היקף החנטה בשלב מוקדם ולעידוד יצירת ניצני פריחה בשנה הבאה. ניתן לבצע דילול זה באופן כימי ומכני כאחד. חומרי הדילול הכימיים הנפוצים ביותר הם (NAD), וחומצה נפתלנאצטית (NAA).
(2) דילול פרי: לדילול פירות צעירים בשלב שגודלם 6 עד 16 מ"מ. המדלל הכימי קרבריל (Carbaryl), שנאסר לשימוש נרחב באירופה, הוחלף בהורמונים 6-בנזילאדנין (BA) ו-NAA. בתנאי שדה, השפעתו של ה-BA אינה אחידה בזנים השונים (רד דלישס) וביצועיו תלויים במזג האוויר (זקוק לטמפרטורות מעל 18°C). לעומתו, ה-NAA עלול להגדיל את מספר הפירות הקטנים הלא רצויים (פחות מ-65 מ"מ; פירות ננסיים). בשנת 1990 תואר לראשונה המטמיטרון (ברוויס) כמעכב הפוטוסינתזה הבטוח והמבטיח ביותר. המוצר יעיל בכל הזנים בטווח גודל פרי של 8 עד 16 מ"מ ומושפע באופן הזניח ביותר מהטמפרטורה בזמן היישום.
(3) דילול ידני: מבוצע בדרך כלל זמן קצר לאחר נשירת הפירות הטבעית מהשלב שבו גודל הפרי 20 מ"מ ואילך. דילול ידני גוזל זמן רב ועלותו גבוהה: הוא עלול להגדיל את עלויות הייצור עד 200 אירו/דונם. הדילול הכימי יכול להקטין משמעותית את עלויות העבודה של הדילול הידני, להגדיל את שיעור הפרי המתאים לשיווק ואת הרווח למגדל.
(4) דילול איכות: לשיפור האיכות לפני האסיף ולחיסכון בעלויות האסיף. עם זאת, הסרת פירות מעוותים או נגועים בשלב זה עלולה להוסיף 4 שעות עבודה לדונם.
ניתן לווסת בהצלחה את עומס הפרי בתפוחים ובאגסים באמצעות דילול מכני, כימי או ידני. יתרונות השימוש ב-BREVIS לצורך דילול פירות כימי הם:
- בא במקום פעילויות דילול הפרחים ועל ידי כך מקטין את סיכוני הכפור בתחילת העונה
- הפחתת עלויות העבודה של דילול ידני ב-50 עד 80 אחוז
- דילול פרי מוקדם תורם להגדלת הפירות ומשפר את יצירת הניצנים
- הגדלת אחוזי הפרי הניתנים לשיווק והפחתת עלויות האיסוף, המיון והאחסון
מדוע בכלל נחוץ דילול פירות?
ויסות עומסי הפרי חיוני למגדלי פירות במטרה להבטיח תנובה שנתית קבועה של פרי באיכות גבוהה. לבלוב, האבקה וחנטה הם מרכיבים בסיסיים, ובמרבית השנים היקף החנטה הראשוני עולה על היקפי התנובה. דילול פירות הוא אמצעי עיבוד חיוני, וניתן לבצעו באופן כימי, מכני או ידני.
מהם היתרונות של דילול פירות יעיל?
דילול פירות יעיל חשוב כיוון שהוא מביא לאיכות טובה יותר, מפחית את עלויות הייצור ומבטיח תנובה שנתית קבועה. הפחתת עלויות העבודה והגדלת אחוז הפירות הניתנים לשיווק מבטיחים הכנסה גבוהה יותר למגדל.
מהו הברוויס?
הברוויס הוא מוצר חדש שפותח במיוחד לצורך טיפולי דילול מעולים בתפוחים , וניתן להשתמש בו בבטחה לאחר חנטת הפרי. תוכנית השימוש בברוויס מפשטת את דילול הפירות גם בזנים קשים לדילול ובתנאי גידול שונים.
כיצד פועל הברוויס?
המרכיב העיקרי, Metamitron, משבש את מנגנון הפוטוסינתזה למשך שבעה עד עשרה ימים ומביא להפחתת קצב העברת הפחמימות, דבר שתוצאתו הגברה של נשירת הפרי הטבעית. המרכיב האחר בנוסחה המיוחדת הוא הסידן – חומר הזנה חשוב לשיפור איכות הפרי, התורם לשימוש בטוח בברוויס בתקופה הרגישה שלאחר הפריחה.
מי גילה טכנולוגיה זו?
ההיסטוריה של הברוויס מתחילה בגילוי דילול הפירות להיבטיו השונים ובפרויקט קידום מיוחד שנערך בתחנת המחקר לגידול פירות ביורק. חברת 'אדמה' רשמה פטנט על אופן היישום לאחר שהכירה בפוטנציאל שלו מהשלבים המוקדמים ביותר.
מה פירוש השם 'ברוויס' (BREVIS)?
לאחר קבלת הפטנט, הרגישה 'אדמה' בטוחה להמשיך במיתוג של המוצר החדש הזה בשם 'ברוויס'. המילה הלטינית BREVIS שימשה בתיווי המוסיקלי של ימי הביניים, ופירושה 'קצר' באנגלית. ניתן לקשר את המילה 'קצר' לזמן המוגבל שבו הברוויס פעיל, עד שלושה שבועות, אך גם למרווח טרום הקטיף (PHI) הקצר יחסית.
מהם ביצועיו של הברוויס בהשוואה לסטנדרטים בשוק?
ביותר מ-300 ניסויים ובמעורבות של מומחי הדילול המנוסים ביותר בעולם כולו, הברוויס הוכיח את עצמו בעקביות כיעיל יותר מאשר מרבית הסטנדרטים המסחריים הטובים ביותר. אי התלות שלו בטמפרטורה במהלך היישום והאפשרות לבצע טיפול שני ממחישים את גמישותו של הברוויס.
מה הופך את הברוויס לייחודי?
הברוויס מבטיח שילוב חסר תחרות של יעילות, בטיחות יבולים ויתרונות איכות למגדל. הברוויס שונה ממוצרי הדילול הנפוצים, המבוססים על פעילות של הורמון צמחי. הברוויס נהנה מפרופיל טוקסיקולוגי מעולה ואינו מותיר שאריות בפרי.
מהו אופן היישום של הברוויס?
כיוון שספיגת הברוויס מתקיימת בעיקר בעלים, העץ כולו זקוק לטיפול בהפחת אוויר באמצעות ציוד ריסוס מתאים. נפחי המים במטעים יכולים להשתנות מאוד בארצות שונות, אך בפועל נעשה שימוש ב-110 עד 140 ל'/דונם. בארצות שבהם הצפיפות במטעים גבוהה הושגו תוצאות טובות עם כמויות מים קטנות יותר. הברוויס צריך להיות מיושם על גבי עלים יבשים, ללא גשם עד שעתיים לאחר היישום.
מתי והיכן יאושר ברוויס לשימוש?
בשנת 2014 ניתנו לברוויס אישורי השימוש הרשמיים הראשונים בישראל ובאיטליה. עבור הארצות העיקריות המגדלות פירות באירופה, האישור צפוי בשנת 2015. אישורים בינלאומיים נוספים תלויים ועומדים בדרום אפריקה, יפן, צ'ילה, ארגנטינה, ארה"ב, אוסטרליה וניו זילנד.
עד כמה בטוח הברוויס לשימוש?
הברוויס נהנה מפרופיל טוקסיקולוגי ואקו-טוקסיקולוגי מעולה וממרווח קצר ליישום חוזר. הברוויס בטוח לאורגניזמים מועילים ובעל התאמה מעולה לשיטות של הדברה משולבת (IPM) בתפוחים ואגסים. הברוויס יסייע למגדל להגביל את מספר היישומים הנחוץ.
הברוויס ניתן לשימוש בתפוחים ואגסים משלב ה-6 מ"מ (קוטר חנטים מרכזיים) ועד לשלב ה-12 מ"מ. טווח המינון ליישום ברוויס בישראל הוא 0.12 עד 0.2 ק"ג/דונם, ומדובר בשני יישומים לעונה לכל היותר, במרווח של חמישה עד עשרה ימים בין היישומים, במינון כולל מרבי של 0.4 ק"ג/דונם ובמרווח טרום קטיף (PHI) של 60 יום. הברוויס מיועד ליישום בנפח מים של עד 140 ל'/דונם.